החוק במדינת ישראל קובע שהסמכויות לדון בעניינים הכורכים בהליכי גירושין לשתי ערכאות משפטיות מקבילות: בית המשפט לענייני משפחה מצד אחד, ובית הדין הרבני מצד אחר. סמכויות אלו יכולות להיות סמכויות דיון ייחודיות (דוגמת גירושין, שהיא סמכות בלעדית של בית הדין הדתי) או סמכויות דיון מקבילות (כגון סוגיית חלוקת רכוש או מזונות או משמורת).
קיימים הבדלים מסוימים בתפיסה של כל אחת מערכאות אלו את מערכת הנישואין וקשרי האישות בין בני זוג. בתי הדין הדתיים נוטים לפסוק על בסיס ההלכה והגישה הדתית ולתת פרשנות לחוקים הרלוונטיים באופן שיתאים למשפט העברי ולדין הדתי, ןלכן הם נוקטים לפסוק בדרך שמרנית יחסיתולעומת זאת, בתי המשפט לענייני המשפחה בוחנים לרוב את הסוגיה המונחת לפניהם על בסיס תפיסה ליברלית, שיווניית וחילונית
הסמכות לדון בעניינים הכרוכים בגירושין כגון: חלוקת רכוש, מזונות אישה, מזונות ילדים ומשמורת ילדים מסורה לבית המשפט לענייני משפחה. לבית הדין הרבני, כאמור, סמכות מקבילה לדון בעניינים המצוינים לעיל, במידה והוגשה בבית הדין תביעת גירושין בין יהודים, אליה נכרכו העניינים הכרוכים בגירושין.
יש להדגיש, ששתי ערכאות אינן יכולות לדון בו זמנית באותו הנושא, לכן הערכאה הראשונה אשר אליה תוגש התביעה תהיה זו אשר תקבל את הסמכות לדון במחלוקות בין בני הזוג. למשל, אם האישה הגישה תביעה למזונות אישה בבית המשפט לענייני משפחה ובמקביל הבעל הגיש תביעה לגירושין וכרך את סוגיית מזונות האישה לתביעתו, הסמכות לדון בעניין מזונות האישה תהיה לבית המשפט במידה שהאישה הקדימה את הבעל או לבית הדין הרבני במידה שהבעל הקדים את האישה והגיש את התביעה לפניה. כפי שניתן ללמוד מהדוגמה הנ"ל, השילוב בין הסמכות המקבילה לדון בדיני משפחה ובין התפיסות השונות בין שתי הערכאות יוצר מצב משפטי ייחודי אשר נקרא מרוץ הסמכויות.
יש לציין שלא בכל פעם זה שהקדים להגיש תביעתו יקבל את הסמכות של הערכאה אליה פנה על מנת לדון בענייניו. יש פרמטרים ספציפיים שבהם יש לעמוד. למשל עניין משמורת ילדים כרוך מעצם טיבו בתביעת גירושין ולכן מספיק לציין בכתב התביעה את הרצון שבית הדין יקבל את הסמכות לדון בו בכדי להקנות לבית הדין את הסמכות, בעוד שעל מנת שבית הדין ירכוש סמכות שיפוט ייחודית לדון בעניין אופן חלוקת הרכוש דרשת כריכה מפורשת.
על מנת למנוע ניצול לרעה של הסדר "הכריכה" על ידי מי מבני הזוג, נדרש כי תביעת הגירושין תהא כנה, כי הכריכה תהא כנה וכי תיעשה כדין בית הדין הרבני מוסמך לפסוק בעניין הכרוך בגירושין רק אם ניתן פסק גירושין. אם תביעת הגירושין נדחתה, יחד עמה "נופלת" גם כל תביעה שנכרכה בה.
לפיכך, רצוי בטרם הגשת תביעה לכל אחת מהערכאות השיפוטיות להיוועץ עם עו"ד מומחה בתחום הגירושין בכדי לבנות את אסטרטגית הגירושין הנכונה ובשביל לא למעוד ולאבד סמכות בשל טעויות שנעשו בכתב התביעה.
כמו כן יש לשים לב, שההנחה שבית הדין הרבני טוב יותר לגברים ואילו בית משפט טוב יותר לנשים אינה נכונה! קיימים מקרים רבים בהן מבחינה אסטרטגית עדיף לאישה שלבית הדין הרבני תהיה סמכות לדון בכל העניינים הכרוכים בגירושין (חלוקת רכוש, מזונות, משמורת) ואילו לגברים יהיה עדיף שבית המשפט לענייני משפחה ידון בנושאים אלו. כל זוג וכל תיק עם הנסיבות שלו וחשוב מאוד שלא למהר ולהגיש תביעה מבלי להתייעץ עם מומחה בתחום.
בנוסף, יש לשים לב שמקרה של נישואין אזרחים של יהודים שנישאו בחו"ל (בארץ לא ניתן להינשא בנישואין אזרחים)
בעבר לבית הדין לא הייתה סמכות לדון בכל הנושאים הקשורים לגירושין ורק בית המשפט לענייני משפחה הכריע בענייני מזונות, משמורת, חלוקת רכוש, כלומר, לכאורה אין מירוץ סמכויות ואין זה משנה מי מקדים את מי.
אך כיום ניתן לראות שינוי מגמה ובית הדין התערב במספר מקרים של מזונות, משמורת, חלוקת רכוש של זוגות שהתחתנו שלא כדת משה וישראל ולכן גם במקרים אלו ראוי להתייעץ היטב בטרם הגשת תביעה.
עו"ד דניאל ויגלר הוא עו"ד מיומן וחריף, בעל ידע משפטי מקצועי רחב וניסיון מקצועי רב בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות.
לעו"ד דניאל ויגלר יכולת לזהות במהירות את צרכי הלקוח, ולהתאים לו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול ההליכים המשפטיים עבורו, וכן ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים.
המוטו של משרד עו"ד דניאל ויגלר הוא לחימה ללא פשרות עבור לקוחותיו בערכאות השיפוטיות ומתן תמיכה ואוזן קשבת ללקוחותיו, הן במהלך ניהול ההליכים המשפטיים והן לאחר סיומם.