עקרונית לא ניתן לכפות על אף אדם להיות יורש.
על פי חוק הירושה, לאחר מות המוריש וכל עוד לא חולק העזבון (הרכוש של המנוח) היורשים שלו רשאים להסתלק מחלקם בעזבון והם לא יחשבו כיורשים מלכתחילה של המנוחה.
ניתן להסתלק מירושה הסתלקות כללית כך שכל הרכוש של היורש המסתלק יחזור לעיזבון ויוחלק בין שאר היורשים של המוריש או שניתן להסתלק רק לטובת בן זוגו של המוריש או לטובת ילדו של המוריש או לטובת אחיו של המוריש.
למה בכלל שיורש ירצה להסתלק מירושה?
הרי הירושה זו הדרך לשמור על ההון המשפחתי ואצל רוב המשפחות מהווה אפשרות לצמיחה ורווחה כלכלית.
לעיתים רבות, מדובר בעניין של כבוד לאם או לאב.
למשל מצב שכיח בו לזוג הורים יש שני ילדים, דירה הרשומה על שם שניהם בחלקים שווים (50% על שם כל אחד) וחשבון בנק משותף.
יום בהיר אחד, שלא נדע, אחד מההורים נפטר. במצב זה, כאשר ההורה הנפטר לא הותיר צוואה, מוצא עצמו ההורה האחר עם שותפים חדשים בדירה ובחשבון הבנק – הילדים.
למעשה הזכויות בדירה ובחשבון הבנק לאחר הפטירה הופכים להיות 75% של ההורה שנותר בחיים ו -12.5% על שם כל אחד מהילדים.
הדבר למעשה נותן לילדים זכות תביעה לקבלת דמי שימוש/דמי שכירות בדירה שבה גרו הוריהם או לחילופין לדרוש לקבל 12.5% מהכספים בחשבון הבנק. הרי הם יורשים וזאת זכותם.
לכן, במשפחות רבות ובדרך כלל משפחות מלוכדות, על מנת למנוע מצב בו הורה שנותר בחיים מוצא עצמו לפתע נתון לחסדיהם ורצונם הטוב של הילדים, הילדים נוהגים להסתלק לטובתו ולהעביר לידיו את כל חלקם בירושה, וזאת כמובן גם מתוך אמונה שלמה שלאחר פטירת ההורה שנותר בחיים יעבור כל הרכוש אליהם.
מתי עוד יחליט יורש שהוא מעדיף לא לקבל ירושה?
למשל הרצון להותיר נכסים בידי קרובים אחרים של המנוח שהם נזקקים יותר (זה לא קורה לעיתים תכופות...) או הרצון למשל להימנע מהתחייבות מוסרית או אובדן עצמאות הכרוכים בקבלת הירושה כאשר המוריש קובע בצוואתו שעל היורש לבצע תנאי כזה או אחר אם הוא רוצה לקבל את הירושה ואותו יורש אינו מוכן או רוצה או יכול לבצע את אותו התנאי.
קיים מצב בו יורש אינו רוצה לקבל ירושה הואיל והוא בחובות. אותו יורש יודע שאם הנושים שלו יגלו שיש לו ירושה אם יבקשו להיפרע ממנה, ולכן לאותו יורש אינטרס להסתלק מהירושה. הדבר אינו תקין וניתן אף לבטל הסתלקות הנובעת ממניעים אלו.
כיצד מסתלקים מירושה?
פעולת ההסתלקות הינה פעולה חד-צדדית, וכל שהיא דורשת היא הודעת המסתלק בכתב על הסתלקותו, באמצעות תצהיר ערוך ומאומת כדין ע"י עו"ד, את התצהיר יש להגיש לרשם לענייני ירושה או לבית-המשפט לענייני משפחה, אשר דן בבקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה מכח סעיף 67א לחוק הירושה. בתצהיר בדבר הסתלקות מעיזבון יפורטו פרטי זהותו של המסתלק ושיעור ההסתלקות. אם הסתלק לטובת בן זוגו של המוריש, ילדו או אחיו, יציין במפורש לטובת מי הסתלק.
במידה והיורש המבקש להסתלק הוא קטין (מי שטרם מלאו לו 18) או פסול דין, יש לקבל אישור להסתלקות מבית המשפט.
הסתלקות באמצעות הודעה בעל-פה או באמצעות התנהגות אינה תקפה. אין צורך בקבלת הסכמת האדם שלטובתו מסתלקים.
מתי ניתן להסתלק מירושה?
הסתלקות מירושה יכולה להיעשות רק לאחר פטירת המוריש וכל עוד לא חולק העיזבון. אם מעוניינים לבצע הסתלקות לאחר הוצאת צו ירושה או צו קיום צוואה יש לעתור לרשם הירושות לתיקון הצו.
מה קורה עם העיזבון שהסתלקו ממנו?
כתוצאה מהוויתור, חלקו של היורש בעיזבון מתווסף לחלקם של שאר היורשים. בנוסף לאפשרות זו של ויתור מוחלט על הירושה, היורש רשאי לוותר על חלקו בירושה ולהעבירו לבן זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
המשמעות של אי הסתלקות כנדרש בחוק
יורש אשר לא הסתלק כנדרש בחוק, יחשב כמי שלא היה יורש מלכתחילה וחלקו בירושה יחולק בין יתר היורשים של העזבון בהתאם לקבוע בחוק הירושה או עפ"י הצוואה, ואין באפשרותו של אותו יורש להתחרט שכן זה נחשב כאקט חד צדדי, מידי, מוחלט ובלתי חוזר וללא כל תנאי או סייג למעט באם מדובר בקטין או פסול דין שלגביהם נתן המחוקק את דעתו במסגרת חוק הירושה.
חובה על כל אדם השוקל לבצע הליך הסתלקות מירושה, להיוועץ עם עו"ד הבקיא בדיני ירושה.
משרד עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני ירושה ובעריכת צוואות ותכנון חלוקת ההון המשפחתי וירושה, ונותן מענה לכל הסוגיות וההליכים המשפטיים הקשורים לנושאים אלו. המשרד עוסק בניהול תיקי משפחה מורכבים, וכן, בניהול הליכי גישור, בעריכת צוואות, הסכמי ממון, הסכמי גירושין, הסכמים בין ידועים בציבור, הסכמי הורות, הסכמים בין יורשים, מימוש צוואת ועיזבונות ועוד.
כתבה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ משפטי מקצועי.