חובת הורים לדאוג לצרכי ילדיהם אינה רק חובה מוסרית וחברתית, אלא גם חובה על פי חוק. סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב- 1962 קובע כי אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם ובחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959 נקבע אופן קביעת החבות. במקרה של גירושין כאשר נגשים לקבוע את דמי המזונות - הנחת היסוד בקביעת גובה דמי המזונות הילדים היא שיש לספק לילד את כל צרכיו ולשמר, עד כמה שאפשר, את רמת החיים של הילד כשם שהייתה טרם הוריו החליטו להתגרש.
היכן דנים במזונות הילדים?
החוק במדינת ישראל חילק את הסמכויות לדון בענייני משפחה לשתי ערכאות מקבילות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. סמכויות אלו יכולות להיות סמכויות דיון ייחודיות (דוגמת גירושין, שהיא סמכות בלעדית של בית הדין הרבני) או סמכויות דיון מקבילות (למשל סוגיית רכוש או מזונות) קיימים הבדלים מסוימים בתפיסה של כל אחת מערכאות אלו את מערכת הנישואין וקשרי האישות בין בני זוג. בתי הדין הדתיים נוטים לפסוק על בסיס ההלכה הדתית, ובתוך כך הם נוקטים דרך שמרנית יחסית, ולעומת זאת, בתי המשפט לענייני המשפחה בוחנים את הסוגיה המונחת לפניהם על בסיס תפיסה ליברלית, שיווניית וחילונית.
בכל מה שקשור בדמי מזונות ילדים הסמכות העניינית לדין היא סמכות מקבילה קרי ניתן לדון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. אולם בניגוד לעניינים אחרים במידה והוגשה תביעה למזונות ילדים בבית הדין הרבני והצד הנתבע סירב לכך שלבית הדין הרבני תהיה לדון בעניין מזונות הילדים, אז הסמכות תהיה לבית המשפט לענייני משפחה. יש לציין שלאחרונה ניתנו מספר פסיקות בבית הדין הרבניים, אשר קבעו כי הסמכות לדון במזונות הילדים נתונה להם חרף התנגדות אחד הצדדים.
מהם סכומי דמי המזונות?
הסכום המינימלי של דמי המזונות שעל אב בישראל לשם עבור ילדיו, נכון לשנת 2016, עומד על סך של בין 1450-1300 ₪ לילד. כמו כן, האב חייב לשלם 30% מהוצאות הדיור ואחזקת הדיור של ילד אחד, ו-40% עבור שני ילדים. במידה שלבני הזוג שלושה ילדים ומעלה נוטה בית המשפט לחייב את האב ב-50% מהוצאות הדיור והאחזקה.
מן דמי המזונות צמודים למדד יוקר המחייה, ומעודכנים כל שלושה חודשים. כל תשלום שלא משולם במועד נושא הפרשי הצמדה וריבית.
הפרמטרים לחישוב דמי מזונות:
1. צרכים "הכרחיים" של הילד, לרבות בגין מדור ואחזקתו (בסיסי) - בהם נושא האב באופן מלא ואבסולוטי.
2. צרכים מ"דין צדקה" עבור הילד, מעבר למזונותיו ההכרחיים, לפי רמת החיים של המשפחה (בהוצאות אלו יישאו ההורים, בדרך כלל, בחלקים שווים, תלוי איזו ערכאה דנה במזונות ומה הפרש השכר בין ההורים).
3. רמת השתכרות האב בפועל (לרבות הכנסות ממשכורת, עסק, רווחים נכסים, וכיו"ב).
4. כושר השתכרות האב (פוטנציאל ההשתכרות שלו, להבדיל מהשתכרותו בפועל).
5. גיל הילד/ים.
6. רמת השתכרות האם בפועל (לרבות הכנסות ממשכורת, עסק, רווחים מנכסים, וכיו"ב).
7. המצב הבריאותי והנפשי של הילד/ים (האם דרושות הוצאות רפואיות חריגות, האם יש צרכים מיוחדים, וכו').
8. נסיבות מיוחדות, מצב בריאותי של ההורים, תחזיות והערכות עתידיות שונות, וכיו"ב.
כל הנתונים הנ"ל אמורים להיות מובאים בפני שופט או הדיין, בכדי שיוכל להכריע בעניין גובה דמי מזונות ילדים, כאשר לכל נתון יש תפקיד משמעותי במשוואה, ועל המותב היושב בדין להפעיל שיקול דעת לאיזון היחסי והנכון ביניהם, בנסיבות העניין.
מתי ניתן לשנות את דמי המזונות?
מזונות ילדים שנקבעים בפסק הדין אינם סוף פסוק וניתן להגדיל או להקטין עם הוכחת שינוי נסיבות מהותי (במצב הכלכלי או הבריאותי ועוד) שהתרחש מאז מתן פסק הדין וקביעת המזונות.
ניתן לערער לבית המשפט המחוזי על קביעת בית המשפט לענייני משפחה אם סכום המזונות שנפסק אינו סביר לטענת האב, או שאינו תואם את הצרכים ההכרחיים והאמתיים של הילדים, אך יש לעשות זאת עד ולא יאוחר מ- 45 ימים ממועד מתן פסק הדין. במידה והמזונות נקבעו על ידי בית הדין הרבני האזורי, קיימת אפשרות לערער לבית הדין הרבני הגדול.
כמו כן, במידה שהתרחש שינוי נסיבות מהותי מיום מתן פסק הדין הנוגע למזונות, ניתן להגיש תביעה נוספת להפחתת או הגדלת הסכום. אומנם תביעות להגדלה והפחתה מוגשת כדבר שבשגרה, אך בתי המשפט נוטים להחמיר ולא לקבל תביעות אלו אם לא הוכח שינוי נסיבות אמיתי, וזאת כמובן מתוך חשש שבתי המשפט יוצפו בתביעות בעניין מזונות ילדים ולא יהיה סוף להתדיינויות בין בני זוג שהתגרשו.
להלן מספר דוגמאות של סכומי המזונות אשר ככל הנראה ייפסקו במקרים הבאים:
מקרה א': האב מרוויח 16,000 ₪ נטו, האם מרוויחה 8,000 ₪ נטו. לזוג ילד בן 10 וילדה בת 4. לאב יש דירה בבעלותו מלפני הנישואין. זמני השהת של האב עם הילדים פעמיים בשבוע למשך 3 שעות, וכל סוף שבוע שני כולל לינה. במצב הדברים הנ"ל לנוכח הפרשי השכר והפער הכלכלי, אין חולק שמרבית הוצאות הילדים יושטו על האב, והאב ישלם בגין מזונות ומדור סכום שנע בין 2,000-3,000 ₪ לילד בתוספת מחצית הוצאות חינוך, שיעורים פרטיים (וזאת בהתחשב ברמת החיים ובצרכי הילדים בתקופה שלפני הגירושין).
מקרה ב': במצב שהאב במקרה א' מרוויח 8,000 ₪ נטו במקום 16,000 ₪ ואין בבעלותו דירה, ובמצב בו זמני השהות כמו במקרה א' סביר להניח כי בית המשפט יתחשב בהכנסה הנמוכה של האב וכי הוא משתכר כמו האם ולא יפסוק דמי מזונות באותה גובה כמו במקרה א', שכן, לא יישאר לאב כסף למחייתו. לפיכך במקרה זה דמי המזונות ככל הנראה ינעו בין 1,700-2500 ₪.
מקרה ג': כמתואר במקרה ב' אך בהחלטה של משמורת משותפת, ברוח הפסיקה של בתי המשפט היום,ייתכן כי דמי המזונות יהיו נמוכים ביותר (הפחתה של עשרות אחוזים) ואף שייקבע שהאב לא יישא בדמי המזונות וכל צד יישא בהוצאות הנוגעות לגידול הילדים בזמן השהות אצלו.
עו"ד דניאל ויגלר מתמחה בדיני משפחה, דיני ירושה, דיני חוזים, דיני חברות ומקרקעין. לעו"ד דניאל ויגלר יכולת לזהות במהירות את צרכי הלקוח, ולהתאים לו את האסטרטגיה המתאימה והיעילה ביותר לצורך ניהול ההליכים המשפטיים עבורו, וכן ניסיון רב בהליכי גישור בסכסוכים משפחתיים.
לתיאום פגישת ייעוץ התקשרו 03-7444391
המשרד נמצא בתל אביב בסמוך לכיכר המדינה, אזור בעל גישה נוחה ואזורי חניה.