כל הפרטים על שלום בית ומרידה

כאשר מוגשת תביעת גירושין כנגד בן זוג, ובן הזוג אינו מעוניין להתגרש יש באפשרותו להגיש תביעה לשלום בית. בתביעה לשלום בית עותר התובע – אחד מבני הזוג, לבית הדין הרבני על מנת שחייב את בן הזוג/תו "לשוב לחיי שלום בית".

לעיתים תביעה זו מוגשת מתוך רצון כן לשקם ולהציל את חיי הנישואין, אך לרוב, תביעה זו מוגשת משיקולים טקטיים, ועל מנת לדחות את הקץ ולמנוע מבן או בת הזוג גט, עד שייכנע לתכתיבים כאלה או אחרים של מגיש התביעה, בענייני המשמורת, חלוקת הרכוש וגובה המזונות.

מורדת:

מטרה נוספת בהגשת תביעה לשלום בית, היא לגרום לכך שהאישה תוכרז על ידי בית הדין הרבני כאישה מורדת. הרי למעשה, המשמעות ההלכתית של התביעה לשלום בית כאשר זו מוגשת מצד הבעל, היא לחייב את אשתו לשוב ולחיות עמו חיי אישות ואם תסרב תוכרז כמורדת. ההשלכה לכך היא הרת אסון לאישה, שכן, על אישה מורדת מוטלות הסנקציות הבאות:

- איבוד זכותה למזונות ויתכן שאף לכתובה.

- חיובה להשיב לבעלה את המתנות שקיבלה מבעלה.

ומה בנוגע לגירושין?

כדי שהכרזת מורדת תהווה עילה לגירושין יש צורך בהמתנה של 12 חודשים מיום ההכרזה ורק עם האישה לא חזרה בה ממרידתה במשך תקופה זו - תהווה הכרזתה כמורדת עילה לגירושין. אולם, אם האישה חוזרת ממרידתה בתקופה זו, אין עוד בעלה יכול לדרוש גט.

ומה אם עזבה האישה את הבית?

אישה העוזבת את הבית מטעם מסיבות כגון: אלימות פיזית או מילולית ובית הדין מגיע למסקנה כי קיימת סיבה טובה לעזיבה לא תוכרז כמורדת מכיוון שהבעל הוא שגרם לעזיבה.

ומה לגבי בעל מורד?

בעל המסרב לקיים יחסי אישות עם אשתו מוכנה אף הוא מורד, גם כאן בין הדין הרבני מבחין בין מורד מתוך רצון לצער ובין מורד מחמת טענתו שאין הוא יכול פיזית או נפשית לקיים עמה יחסי אישות (מאוסה עלי)

רק מורד שאין לו סיבה למרידתו יחויב להשיב את המתנות שקיבל מאשתו. האישה אף זכאית לחייב את הבעל במתן גט. וסירובו לכך יגרור את המשך חויבו במזונות אשתו, וכן, סנקציה של הגדלת כתובתה.

סעד למדור ספציפי במסגרת תביעה לשלום בית:

במידה שאישה מגישה תביעה לשלום בית יכולה היא לעתור למדור ספציפי. כידוע לכל, עניין בית המגורים מהווה את אחד ממוקדי המחלוקות העיקריים בעת גירושין. אין כמעט מקרה בו אין הסכמה בכל הקשור לבית המגורים – צד אחד רוצה לפרק את השיתוף בבית ולקבל תמורה ממכירת זכויותיו והצד האחר רוצה להמשיך לגור בבית.

כאשר אישה מגישה תביעה לשלום בית בבית הדין הרבני, היא יכולה להגיש במסגרתה בקשה למדור ספציפי בבית המגורים, קרי, בקשה לשמור על זכותה להמשיך לגור בבית המגורים אליו התרגלה במשך חיי הנישואין.

אך אותה אישה שעושה מהלך זה מבחינה טקטית, אומנם יתכן ויעלה בידיה לדחות את הקצת, ויתכן שאף לזמן רב, אך עליה לזכור כי מחובתה להראות ניסיון אמיתי לשלום בית. ובמילים אחרות, אותה אישה אשר רוצה להתגרש אך עתרה לשלות בית משיקולים טקטים כדי לקבל מדור ספציפי בבית המגורים תצטרך להמשיך לסבול את החיים המשותפים עם הבעל, וידוע לכל כמה זה "לא בריא" בלשון המעטה לחיות בבית גדוש בשנאה יוקדת בין בני זוג, ועד כמה הדבר פוגע בילדיהם!

ומה קורה בפועל בבית הדין כאשר מוגשת תביעה לשלום בית?

במהלך תביעת שלום בית יברר בית הדין הרבני אם התביעה לשלום בית היא כנה ואם אכן יש מקום לחייב את הצדדים לשוב לחיי שלום לשם כך ישמע את הצדדים, ראיותיהם ואף את עדיהם, ובמרבית המקרים יפנה את הצדדים ליועץ נישואין כדי שינסה לפשר בין הצדדים ובעיקר על מנת שייתן חוות דעת על הסיכוי כי לשלום בית בין הצדדים.

כאשר מדובר בתביעת שלום בית של בני זוג הנשוי לפרק זמן קצר, בית הדין יהיה מחויב יותר לנסות להציל את חיי הנישואין שלהם, הרי קודשת הנישואין מחייבת זאת. אולם, אם מדובר בזוג ותיק שאין לו תקנה, בית הדין יחשוד כי התביעה הוגשה משיקולים זרים ויבדוק אם אכן זה כך מלפני ולפנים.

עו"ד דניאל ויגלר בעל ידע משפטי רחב וניסיון מקצועי רב בטיפול בתיקים מורכבים ובמתן ייעוץ וייצוג משפטי בכל הנוגע לענייני גירושין, ירושה, צוואה, דניאל ויגלר הינו עו"ד ומגשר המתמחה בדיני משפחה, דיני ירושה, דיני חוזים, דיני חברות ומקרקעין. לעו"ד דניאל ויגלר תואר ראשון L.L.B במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב, ותואר שני L.L.M במשפטים מאוניברסיטת תל אביב במסלול התמחות במשפט אזרחי.

עו"ד דניאל ויגלר הוא עו"ד מיומן וחריף, בעל ידע משפטי מקצועי רחב וניסיון מקצועי רב בטיפול בתיקים מורכבים בתחום דיני המשפחה והירושה בכל הערכאות המשפטיות.

#ביתמשפטלעיניינימשפחה #מזונות #מרידה #שלוםבית